נוימן נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע כללי וטענות התובע

ביום 5.6.2011 ניסה התובע להניע את רכבו ולפתע אירע פיצוץ עז למנוע המכונית והחל לצאת ממנו עשן. באותו היום פנה התובע למחלקת התביעות של הנתבעת והרכב נגרר למוסך ודשם בדק שמאי רכב מטעם הנתבעת את הרכב.

השמאי השאיר במוסך טופס שומת נזקים ואישר למנהל המוסך להזמין את החלקים שניזוקו תוך הנחייה שיזמינו אותו לפני הרכבתם. השמאי ביקר במוסך מספר פעמים, בחן בדק ועקב אחר תיקון הרכב. כתוצאה מהאירוע ניזוק בין היתר חלק מסוים ברכב אותו היה צריך להזמין מחו"ל והשמאי אישר זאת.

הרכב שהה במוסך 22 ימים בשל ההמתנה לאישורי השמאי והזמנת החלק. בשיחות טלפוניות עם מנהל המוסך והשמאי נאמר שהנזקים ישולמו ע"י הנתבעת, ובאחת השיחות עם נציגת הנתבעת נאמר לתובע למסור למוסך שיק דחוי כדי שלא יצטרך לממן מכיסו את הנזק עד לקבלת הפיצוי מהנתבעת. ביום 26.6.11 שילם התובע שיק דחוי ל 26.8 על סך 7,639 ₪.

בתאריך 24.7.11 קיבל התובע מכתב מהנתבעת לפיו הנתבעת לא תשפה אותו על הנזק. התובע שלח מכתב בכדי לנסות לברר מדוע הנתבעת מסרבת לשלם על הנזק והנתבעת ציינה שהמקרה אינו חוסה תחת הגדרת מקרה הביטוח בפוליסה.

התובע טוען כי הן השמאי והן נציגי מחלקת התביעות הינם שלוחי הנתבעת והם אמרו וחזרו שהנזק מכוסה ע"י הביטוח. בנוסף, נמנע מהתובע שימוש ברכב למשך 22 יום ועפ"י הפוליסה הנתבעת הייתה צריכה לדאוג לרכב חלופי דבר שלא עשתה. הרכב משמש את התובע לצורכי עבודה כמתווך נדל"ן ולכן לא התאפשר לו להיות נייד עבור הלקוחות כך שגם ההכנסות נפגעו. התובע מבקש לחייב את הנתבעת בפיצויי כלדקמן: חזר עלות תיקון רכב 7,639 ₪, ירידת ערך (מוערך) 3,000 ₪, רכב חלופי (מוערך) 3,800 ₪, אובדן הכנסה 6,000 ₪, אובדן שעות עבודה 3,000 ₪ , עוגמת נפש והתרוצצויות 4,000 ₪. סה"כ : 27,439 ₪

טענות הנתבעת

המדובר בתביעה חסרת מהימנות שכן התובע מגיש תביעה סך 27,000 ₪ כשהנזק עומד לכל היותר על 8,000 ₪ וערך הרכב הינו כ 30,000 ₪.

האירוע אינו עונה על הגדרת מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסה. השמאי מטעמה שבדק את הרכב קבע כי מדובר בתקלה טכנית של מנוע המכונית, ואין מטרת הפוליסה להרחיב ולכסות כל קלקול מכאני של הרכב. ברור לכל רוכש פוליסה כי הפוליסה לא נועדה לכסות מקרים מסוג זה העשויים להתרחש מדי יום.

התובע אינו מציג חוות דעת מטעמו לעניין הנזק שסותרת את חוו"ד השמאי. התובע לא מפרט כיצד נקבעה ירידת הערך זאת ולא הציג חוו"ד כדין מטעמו.

באשר לרכב חלופי – היה התובע מקבל במקרה של אובדן/גניבה ולא במקרה שלא אירע אירוע ביטוחי. התובע אינו מוכיח כי נאלץ לשכור רכב חלופי או הוציא את הסכום הנקוב. בפוליסה גם קיימת הגבלה לעניין סכום התשלום ליום ומספר הימים לרכב החלופי.

התובע אינו מוכיח הפסד בפועל או חוו"ד רו"ח המעיד כי בתקופה הרלוונטית ירדה הכנסתו, ומדובר בסכום שנועד להגדיל ולנפח את סכום התביעה, וכך גם ביחס לאובדן שעות עבודה, שכן מדובר ברכיבים חופפים.

ההכרעה במחלוקת

השאלה העיקרית שבה יש להכריע היא האם האירוע נכנס להגדרת מקרה הביטוח בפוליסה. הנתבעת צירפה העתקי הפוליסות בהן מצוין במפורש כי קלקולים מכניים וחשמליים אינם מכוסים אלא אם נגרמו במהלך או עקב מקרה ביטוח.

באשר למחלוקת האם יצרה הנתבעת מצג בפני התובע כי הנזק ישולם הרי שהתובע עצמו מציין בכתב התביעה כי הנציגה בשם סמדר הציעה לו לגרור את הרכב למוסך ומסרה לו את פרטי משרד השמאים שיבואו לבדוק את הרכב. אין בכך לטעמי משום יצירת מצג כלפי התובע, שכן, הנתבעת אשר בשלב קרות האירוע אינה יודעת מה קרה עשתה את הפעולה המתבקשת מבחינתה ושלחה שמאי שיבדוק את הרכב כדי לחוות דעתו האם מדובר בנזק המכוסה על ידי הפוליסה, אם לאו.

בחוות דעתו של השמאי צוין במפורש כי "סעפת היניקה התפוצצה מניסיון הנעת הרכב" ובהמשך "היות ומדובר בתקלה טכנית של מנוע המכונית אין אנו יכולים להמליץ על שיפוי". השמאי העיד ואמר כי שוחח עם התובע אשר סיפר לו על המקרה והשמאי אמר לו מייד כי אין כיסוי ביטוחי. הוא הוסיף כי מדובר בנזק כתוצאה מבלאי. בחקירה הנגדית אכן אישר השמאי כי ראה את הסעפת שבורה ומפוצצת ואישר כי מדובר בפיצוץ במנוע אך הוסיף כי זה לא נזק שנגרם מתאונה והוסיף כי מאחר והעריך כי המקרה יגיע לערכאות צילם ותיעד את מה שראה.

מר נעם רובין מהמוסך בו תיקן התובע את הרכב העיד כי השמאי היה כמה פעמים במוסך ונתן את ההרגשה שהביטוח משלם על כל הנזק. אולם בחקירה הנגדית אמר כי לא שמע מפורשות את הדברים אלא רק שכל ההתנהלות היתה אצלו במוסך וכי הסיק את הדבר מכך שהשמאי צילם את כל מהלכי העבודה. השמאי אמר בחקירה הנגדית כי לא הונחה על ידי חברת הביטוח, ובסוגיה זו אין מקום להעדיף את גרסת בעל המוסך שכן הוא מבסס את דבריו על הערכה והתרשמות אך לא יכול היה להעיד כי שמע במפורש כי השמאי אומר לתובע שהנזק מכוסה. דברי השמאי כי צילם ותיעד את התיקון למקרה שהעניין יגיע להתדיינות משפטית, דווקא מחזקים את גרסתו, לפיה מלכתחילה אמר שהנזק אינו מכוסה, שכן אילו סבר מלכתחילה כי המקרה מכוסה על ידי הפוליסה הוא פשוט היה מאשר לחברת הביטוח לשלם, בהיותו הגורם המקצועי היכול לחוות דעתו באשר לטיב התקלה וההמלצה האם לשפות בגין המקרה או לא. התובע, אשר נטל ההוכחה עליו, לא הביא חוו"ד נגדית מטעמו ועל כן עומדת חוות הדעת של שמאי הנתבעת לבדה וממנה עולה כי מדובר בתקלה מיכנית.

לשאלת בית המשפט השיבה נציגת הנתבעת כי המונח "התפוצצות" מכוון למקרים שבהם ההתפוצצות היא ממקור חיצוני לרכב ולא עקב תקלה מכנית. טענה זו של חברת הביטוח הגיונית ומקובלת עליי והיא עולה בקנה אחד עם הסעיף בפוליסה המחריג נזקים מכניים וחשמליים. אין כוונתה ומטרתה של הפוליסה לבטח מקרים שבהם אירעה תקלה טכנית ברכב, והדברים ברורים. אמנם מבחינתו הסובייקטיבית של התובע הוא הרגיש "התפוצצות" אולם הוכח בחוות הדעת כי מקורה אינו חיצוני אלא בכשל במנוע. לפיכך, אני קובע כי האירוע אינו בגדר מקרה הביטוח ועל כן גם אין צורך לדון בשאר ראשי הנזק הנתבעים.

לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.